Home 2: The Living Room

 את עונת התערוכות 2010-2011 פותחת התערוכה הקבוצתית בית 2: הסלון.

הפעם לא השתתפו 100 אמנים. רק 50...

אבל כמיטב המסורת מוצגות על הקיר כ100 עבודות בטכניקות ובגדלים משתנים.

רקע:

תחילה היה הקבינט, שהפך מאוחר יותר לKunstkammer ובו הוצגו אוספים פרטיים,

שבעידן המודרני הפכו לאוספים מוזיאליים. במקביל התגלגל הסטודיו לקבינט, והפך במשך הזמן לסלון.

בד-בבד התפתח מושג האספנות, והאוצרות הפכה לתחום ידע והתמקצעות. 

כל אלה צמחו על קרקע פורייה של שינויים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ורעיוניים, 

כמו המהפכה הצרפתית, היווצרות תנועת ההשכלה והתנועה הפמיניסטית. 

העבודות המוצגות בתערוכה בית 2: הסלון נאספו מתוך חיפוש אחר הגדרת המושג סלון:

על היבטיו המופשטים, ההיסטוריים והחברתיים ואלמנטים פיזיים המגדירים אותו.

חלק מהעבודות עוסקות במהות התאורטית של המושג סלון, אחרות מזוהות עמו באמצעות אובייקטים שהתודעה הקולקטיבית הישראלית מזהה כשייכים לסלון.

למעשה, עוסקת התערוכה בית 2 ברעיון העומד מאחורי המקום בו היא מוצגת: סינתזה בין חלל מגורים: הסלון וגלריית אמנות, שכן זוהי גלריית Apart.Art

 ב"לופט" בבניין תעשייתי משנות הארבעים, ברחוב השוק בפלורנטין, אני מתגוררת, יוצרת ואוצרת. המטבחון פתוח לכל עובר ושב. השירותים האישיים הם ציבוריים, ובחצר המשותפת לבתי מלאכה ומסחר - נערכות פתיחות עתירות היין.

אין סינון, אין הדרגתיות, אין מסדרון או מבואה.

בין הרחוב וחלל המגורים הפרטי מפריד רק חלון ראווה, והמבקרים נכנסים ישירות לחלל המגורים העיקרי, הסלון, שהוא לרוב גם חלל התצוגה הראשי.

בחלל אישי-ציבורי זה מתנגשים הפומבי והמוצנע, ונבדקות האינטרקציות ביניהם, כמו גם תגובותיהם של המבקרים, שמשמשים אורחים בכובע כפול - לרוב בלי להיות מודעים לכך.

קישור לקטלוג האינטרנטי:
http://picasaweb.google.com/apart.art.gallery/Home2#

 Arnon Toussia-Cohen    ארנון תוסייה כהן
סמרטוט רצפה, 2010, 28/42 סמ
Floor Rug, 2010,  28X42 cm

 Dalia Zerachia      דליה זרחיה
ללא כותרת, מתוך הסדרה סטטי במעגלים, טכניקה מעורבת, צלחות בקוטר 20 ו7 סמ, 2010
Untitled, From the Series Static in Circles, Mixed Media, Diameter Plates 20 & 7 cm, 2010

Dan Allon        דן אלון
ללא כותרת, 2009, מתוך כתומה של אלימות, גובלן, 42/30 סמ
Untitled, 2009, Out of Orange of Violence, Gobelin, 30X42

תודה רבה לחוה קלפ
Thank you Hava Klap

 Michal Ben Zeev      מיכל בן זאב
גלוסקא, 2010, שמן על בד, 50/60 סמ
Glooska, 2010, Oil on Canvas, 50X60 cm

 Nadia Adina Rose      נדיה עדינה רוז     
דרך, 2010, טכניקה מעורבת 200/200 סמ
Way, 2010, Mixed Media, 200X200 cm

 Ora Ruven אורה ראובן 
כד 1, אקריליק על כד חרס, 30/10 סמ, 2010
Vase 1, Acrylic on Clay Vase, 30X10 cm , 2010

 Rotem Ritov        רותם ריטוב         
ללא שם, 2010, מתוך הסדרה 'נעליים', טכניקה מעורבת, 30/40 ס"מ
Untitled, 2010, From the series Shoes, Mixed Media, 40X60 cm

 Yael Oren    יעל אורן
ללא כותרת, 2007, גבס, גואש וחיילי פלסטיק, 3/20/20 סמ
Untitled, 2007, Plaster, Gouache & Plastic Soldiers, 3x20x20 cm

 Yael Sadot        יעל שדות
קופסא א', מתוך הסדרה קופסאות, 2010 טכנירה מעורבת, 22/12/17 סמ
Box A, from the series Boxes, 2010, Mixed Media, 22X12X17 cm

Adi Sened    עדי סנד

קופסושור, 2003, ברונזה, 29/4/28 סמ
Kufsashor, 2003, Bronze, 28X4X28 cm 

opening night HOME exhibition 10.09.09

ערב הפתיחה של התערוכה בית.

ההכנות התחילו בזמן, היינות והקאווה עמדו בהיכון יומיים לפני, רשימת המוזמנים התעדכנה מדי דקה. חברים הגיעו סתם ככה לעזור. עשה רושם שהכל יהיה טוב.

הדי.ג'יי נערך עם הסאונד כבר ב18:00 והכל תיקתק בתזמון גרמני נהדר.

פתאום עפה נעל לעברנו שלוותה בצעקות קשות.

שכן צנום נעמד על המרפסת והחליט כי לא ממש מתאימה לו הפתיחה הזו.

דווקא בחור צעיר, עושה רושם שפקד את כל מסיבות הטבע האפשריות.

התפלאתי. חייכתי, התנצלתי, ביקשתי, הסברתי - כלום לא עזר.

הוא המשיך לזרוק כפכפים וגידופים. כאילו אסף נעליים במיוחד לערב הפתיחה.

לקחתי בקבוק יין והלכתי לחפש אותו. אולי המחווה הזו תרגיע אותו ותתן לי לנהל פתיחת גלריה ותערוכה בלי דאגות. הבניין העוטף את החצר המשותפת אינו ברור כפי שחשבתי.

מעט כניסות עם המון דלתות להמון דירות מפוצלות.

ניסיתי לדמיין את התכנית האדריכלית ולנחש איפה הדירה שלו.

חזרתי עם בקבוק היין לפתיחה. היה כבר 19:30 וההמונים החלו לפקוד את המקום.

כל הערב פזלתי אל המרפסת שלו, מצפה לנאום חוצב לבבות ולמטר כפכפים.

אנשים באו, אנשים הלכו, מברכים, מחייכים, מחבקים, מפרגנים.

איש לא ידע כי את הערב ביליתי בחרדה נוראית והפזילות שלי כלפי מעלה לא היו לשמים אלא למרפסת הקומה השניה שממול.

הפתיחה עברה בהצלחה גדולה. היה שמח ומרגש.

והשכן? מי יודע? אולי הוא בכלל היה בין המבקרים....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Home Sweet Home

נושא הבית הוא נושא מרתק, בסיסי, קיומי, טעון ונשגב.
מהו בית?
האם זו תחושה?
האם זה מרחב פיזי?
"תרגיש בבית" - אומר המארח. למה הוא מתכוון?
כולנו יודעים לזהות את התחושה ואת הכוונה שבמושג. כולנו שואפים לחוש אותה בביתנו, בעבודתנו, אצל חברינו ובסביבתנו.
ולמרות הקולקטיביות שבתחושה, יש לנו קונספציות שונות מאוד אחד מהשני מה מייצר אותה ואיך המרחב הזה נראה.

אפרט.ארט הוא מקום החי על הגבול שבין בית לבין מקום שכבר אינו בית.
הרעיון שמאחורי אפרט.ארט הוא פריצת המחיצות ובחינה של סיטואצית מגורי אמן ומרחב אמנותי.
הקירות מתפקדים כמחסה וכמגן בו בזמן שהם מתפקדים כנושאים רעיונות ויצירה.
האם אמן יוצר רק במרחב אמנותי ובביתו כלה מלהיות אמן?
האם באמת ניתן לעשות את ההפרדה הזו ואולי ההפרדה הזו היא הפרדה פיזית, ארכיטקטונית בלבד?

ולכן, תערוכת הפתיחה במקום, בית, חלל אלטרנטיבי לאמנות, מתבקשת להיות בנושא בית

The theme of “HOME” is fascinating, basic, existential, sublime.

What does "home" mean?

Is it a mental state? Is it a physical space?

“Make yourself at home”, says the host. What does that mean?

We all understand the concept. We all strive to achieve it at home, at work, at our friends' houses and around us.

And yet, despite the collectiveness of the feeling, we have very different ideas about what creates it and what this space should look like.

Apart.Art lives on the thin line between home and a place which is no longer home.

The idea behind Apart.Art is to break down the borders and to question the situation of an artist's living space and an artistic space.

The walls function simultaneously as protectors and as bearers of ideas and art.

Does an artist create only in an artistic space, and cease to create at home?

Can we really make this distinction, or is this division merely a physical architectural matter?

Thus, the opening exhibition of Apart.Art, an alternative art space, is naturally about “HOME”.